<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת אמור</h1>
<h2>דף ה.</h2>
בירושלמי [מו"ק פ"ב ה"ג] יש האי דאשכח פירורי בבי כנישתא אמר יהי חלקי כאוכלי בבית זה. ומטעם זה דמותר לישן בבית הכנסת ביום הכיפורים כדי לשומרו. ומיהו הא דאמרינן [מגילה כ"ח ע"ב] דאין נוהגין בהן קלות ראש אפי' בחורבנן, הני מילי בבית הכנסת של רבים ולא שבנה אדם בביתו. ומההיא דאתא זילחא דמיטרא בפרק בני העיר [שם] אסור ליכנס בבית הכנסת לצורכו או להתועד ולהתייעץ שם, אם לא ללמוד או לישב בדין, או לעשות תקנת רבים, כדאמרינן [כתובות ה' ע"א] נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים.
<h2>דף ח.</h2>
פירוש ספירת העומר. וספרתם לכם [ויקרא כ"ג]. ספירה לכל אחד ואחד כמו ולקחתם לכם לקיחה כל אחד ואחד. וכן פסק שחייב כל אדם לספור (על) ספירת העומר בכל לילה ולילה שבין י"ו בניסן, שהוא ממחרת יום טוב ומיקרי שבת, עד סוף ז' שבועות תספור. וצריך לספור מעומד, בג"ש מהחל חרמש בקמה תחל לספור מה קמה מעומד אף ספירה מעומד. וכן בעטיפת ציצית ונטילת לולב צריך להתעטף ולברך מעומד בג"ש דלכם לכם מספירת העומר. ופסק דאין מברכין זמן על ספירת העומר, ואע"פ דהוי מזמן לזמן דאין לברך שהחיינו אלא על דבר שיש בו שמחה. ומהאי טעמא פסק מברכין שהחיינו על פדיון הבן, ואין מברך אדם שהחיינו על מילת בנו כדאסיק תלמודא [כתובות ח' ע"א] כיון דאיכא צערא דינוקא לא מברכינן שהשמחה במעונו.
<h2>דף טו.</h2>
בכל מושבותיכם [ויקרא כ"ג]. שינהוג איסור חדש בכל מקום שאתם יושבים בין בארץ בין בח"ל. וכן פסק דחדש נוהג בח"ל כדר' שמעון [תו"כ אמור פרשתא י' הי"א] דמשוה חדש לערלה. וגם פסק דאם לא נשרשו לג' ימים אין האיר המזרח מתירן. ולכך שכר שנעשה מן שעורין או משבולת שועל שנזרעו ולא נשרשו לג' ימים קודם י"ו בניסן דאין האיר המזרח מתיר לשתות. באותם המדינות שזורעים שעורים ושבולת שועל שאין רוב המדינה זורעין ג' ימים לפני העומר. תשובה השיב ריצב"א הא דחדש נוהג בחוצה לארץ, ה"מ בשל ישראל אבל בשל גוים אינו נוהג בחוצה לארץ, אבל בארץ אפי' בשל גוים נוהג מההיא ירושלמי פ"ק דקדושין [ה"ט]. ורבינו שלמה מדרואש השיב היתר לשתות שכר אפילו בחורף ואפילו אין עומר מתירו כיון דרובא דעלמא זורעין קודם י"ו בניסן. ואע"ג דאין רוב המדינה זורעין קודם הלכה כר' זירא [כתובות ט"ו ע"א] דלא בעינן תרי רובי ואע"פ שדלתי המדינה ננעלות.
